הידע המחקרי לגבי אופן הפעולה של פסיכוביוטיקה עוד נמצא בחיתוליו, ולכן החוקרים במקרים רבים לא יודעים להסביר את האפקט הפסיכולוגי החיובי שלה באופן ודאי. עם זאת, ההשערה היא שהאורגניזמים הפסיכוביוטים פועלים בשלוש דרכים שונות במקביל:

ראשית, הם מייצרים חומרים שנקרא ניורוטרנזמיטורים, כולל סרוטונין ואצטילכולין, אשר ידועים כבעלי השפעה על מצב הרוח. אותן מולקולות המיוצרות בקיבה, ככל הנראה שולחות למח אותות אשר משפיעים על תיפקודו ותורמים לאיזון מצב הרוח.

שנית הם משפיעים על מערכת התגובה לדחק (Stress Response) של הגוף, אשר חיונית לתפקוד נפשי וקוגנטיבי תקין.

ולסיום הם גם בעלי השפעה אנטי דלקתית – ידוע כבר מזה שנים שמצב של דלקת כרונית בגוף הוא בעל השפעה שלילית על מצב הרוח ויכול להוות גורם לדיכאון וחרדה. לכן, הפחתת או העלמת הדלקת בגוף עשויה לתרום גם לשיפור המצב הנפשי.

“מחקרים נוספים מצביעים גם על ההשפעה החיובית של חיידקי פרוביוטיקה מסוימים על התמודדות עם מצבי דחק או מתח כרוני”

איך יודעים אילו חיידקי פרוביוטיקה הם פסיכוביוטיים?

כאמור, הידע המחקרי בתחום הוא עוד יחסית ראשוני, ולכן החוקרים עדיין נמצאים בשלב של ביצוע ניסויים על מנת לזהות בדיוק אילו מן החיידקים הפרוביוטיים – שכבר מוכרים כמועילים לבריאות הגוף – תורמים באופן ספציפי גם לבריאות הנפש.

פסיכוביוטיקה לטיפול בדיכאון וחרדה

כך, למשל, במחקר קליני שבחן את השפעתם של חיידקים פסיכוביוטיים על אנשים הסובלים מדיכאון קליני מאז’ורי, הנבדקים חולקו לשתי קבוצות, שאחת מהן קיבלה פסיכוביוטיקה המורכבת מרכיבים ספציפיים, ואילו הקבוצה השניה טופלה בפלסיבו (כלומר חומר נייטרלי חסר כל השפעה).

כעבור 8 שבועות נמצא שאותם נבדקים שטופלו בכדורי פסיכוביוטיקה הפגינו שיפור ניכר – כלומר, רמת הדיכאון שלהם ירדה באופן משמעותי. מעבר לכך, בקרב אותם נבדקים נמצאה גם ירידה ניכרת בדלקתיות, ירידה ברמות האינסולין ועליה ברמות הגלוטונין, שהוא נוגד חימצון חיוני במיוחד.

פסיכוביוטיקה לטיפול במתח

מחקרים נוספים מצביעים גם על ההשפעה החיובית של חיידקי פרוביוטיקה מסוימים על התמודדות עם מצבי דחק או מתח כרוני.

כך, למשל, מחקר שבחן את השפעתו של משקה הקפיר – משקה חלב מותסס שמכיל חידקים פרוביוטיים מסוימים – מצא שצריכת המשקה תרמה להעלאת רמות הסרוטונין והפחתת התסמינים הגופניים של מתח בקרב סטודנטים לרפואה שסבלו מרמות מתח גבוהות.