במשך עשרות בשנים הצליח האדם להדביר אין ספור חיידקים ובקטריות. דבר זה נעשה בראש ובראשונה בזכות כלי נשק רב עוצמה. כלי נשק שנקרא אנטיביוטיקה. אבל מסתבר כי כוחו של הנשק הזה הולך ותש. זני חיידקים עמידים הולכים ומתרבים.

מדענים מסבירים כי פיתוח אנטיביוטיקה חדשה מצריך חודשים ארוכים אם לא שנים. קצב השינוי של הבקטריות הינו מסחרר. לכן, כיום הרפואה וכולנו למעשה, נמצאים בבעיה. למרבה המזל, עץ צנוע למראה מדרום אמריקה עשוי להביא למהפך. עץ דרום אמריקאי זה, שאיננו גדול בהרבה משיח, נמצא כרגע במוקד התעניינות. להלן נסביר עוד על העץ, על הבשורה ועל זני החיידקים העמידים ביותר ומשמעותם.

החיידק האלים שלא מתרגש מאנטיביוטיקה

עד כה, נמצאו ראיות לכמה וכמה סוגי חיידקים עמידים מאוד לאנטיביוטיקה. בראש הרשימה ניתן למצוא חיידק תמים לכאורה, שנקרא סטפילוקוקוס. זהו Staphylococcus aureus, אשר מכונה בקיצור MRSA. בדרך כלל, החיידק הזה לא מהווה סכנה חמורה כל כך. אך ישנו שלב שבו הוא הופך לבעיה קשה. בקרב קשישים, חולים המאושפזים בבתי חולים ודיירי בתי אבות, המצב בעייתי. שם, החיידק עלול להפיל חללים רבים. החיידק עמיד למספר עצום של סוגי אנטיביוטיקה. הוא הגורם האשם במספר עצום של זיהומים. הרבה מאוד מקרי מוות מתרחשים בגינו. והבשורות הרעות ממשיכות. עדויות מהזמן האחרון מגלות כי מוטציות של החיידק הופכות לאלימות ועמידות עוד יותר. הוא מחליש את הגוף ועלול להביא גם לזיהומים משניים. ישנם רופאים המזהירים שזו פצצת הזמן הכי חמורה, שעוד תחמיר ותלך.

“מזה שנים, נוהגים ברפואה העממית בברזיל, ארגנטינה ומדינות נוספות, להשתמש בפלפל לצרכי רפואה. באגן האמזונס עושים שימוש בפלפל כדרך לחטא פצעים ולרפא זיהומים”

מיערות הגשם מגיעה הבשורה

לאחר שראינו שהמצב לא פשוט, נעבור לבשורות הטובות. מדענים דרום אמריקאים מסבירים, כי ביערות הגשם ובאגם האמזונס יש אוצר לא מנוצל. האוצר הזה הינו תרופות טבעיות חדשות שרק מחכות להתגלות. מרפאים ושאמנים דרום אמריקאים ממדינות כגון פרו או ברזיל, מכירים לא מעט מסודותיו של יער הגשם. אחד העצים הצנועים למראה הצומח שם נקרא פלפל ברזילאי. העץ, שנקרא גם Schinus מכיל מינים של עצים קטנים וכן שיחים. הוא משמש בין היתר להפקת תבלינים (כדוגמת הפלפל הוורוד). כעת, נמצאו סימנים לכך כי מאותו פלפל צנוע למראה ניתן להפיק תרופה מיוחדת במינה.

ניסויים ותוצאות מבטיחות

מזה שנים, נוהגים ברפואה העממית בברזיל, ארגנטינה ומדינות נוספות, להשתמש בפלפל לצרכי רפואה. באגן האמזונס עושים שימוש בפלפל כדרך לחטא פצעים ולרפא זיהומים. כאשר שמעו שהעץ הקטן הגיע למערב היו מדענים שהחליטו להרים את הכפפה. מדענים מספרים כי יש סימנים מעודדים לאפשרות היישום והפקת תרופות.

הפקת תרופות עשויה להיות זולה ויעילה מכמה סיבות. העץ הינו עמיד למדי, קל לגידול וצמיחה מהירה. הצמח הינו מקור עשיר לפלבנואידים, למשל. חומר זה לא בהכרח קוטל את החיידקים אלא מבצע משהו אחר. לא פחות חשוב. זהו חומר שמפריע לחיידקים לפעול ביחד. זה מקל מאוד על המערכת החיסונית להשמיד את האיום.

חוקרים מספרים כי במחקר שנעשה על עכברים התוצאות היו טובות. בנוכחות הפלפל, מערכת החיסון אכן טיפלה היטב באיום. למעשה, בזכות חומרים שהופקו מהפלפל, בדיקה של רקמות תאים אנושיות (במעבדה), הראתה סיכוי טוב להצלחה. ניסויים נוספים עשויים לגלות האם אכן זו פריצת הדרך שכולנו מקווים לה.