ישנם אנשים שלא מוכנים לדחות שום דבר למחר. אלה האנשים הנתפסים כיעילים, כמאוד פרודוקטיביים בעבודתם. אלה הילדים שתמיד יעשו שיעורים ברגע הראשון שיגיעו הביתה. אלה המבוגרים שלעולם לא יאחרו לפגישה. הם תמיד יכינו את המצגת, עוד לפני שאחרים אפילו פתחו את המחשב.
אם אתם אוהבים לדחות דברים למחר או למחרתיים, דעו שנעשו על כך מחקרים רבים בשנים האחרונות. אספנו מגוון עובדות שהתגלו על ידי חוקרים ופסיכולוגים. דחיינות זה טוב? דחיינות זה רע? התשובה מורכבת ומעניינת להפליא.
הדחיינות והיצירתיות
כאשר דחיינות מופיעה באופן כפייתי ובלתי נשלט, יש בה היבטים שעשויים להיות שלילים. זה נכון בחוויה האישית וגם בפסיכולוגיה האישיותית.
אך לפני שניגע בכך, נספר כי לדחיינות עשויים להיות גם היבטים חיוביים. מחקרים מראים כי אנשים מסוימים אשר נוהגים לדחות עיסוקים שונים ומטלות, הינם בעלי יצירתיות גבוהה בהרבה מהממוצע. ההסבר לכך הוא כזה: יש טיפוסים אשר דוחים משימות מסוימות, אך לא דוחקים אותם מן המודעות. הם דוחים את הטיפול בנושא שיכול להיות משעמם או כזה שנתפס כפחות דחוף, אך המשימה נמצאת עדיין בתודעתם. בתוך התת מודע. בזמן שהתת מודע מעבד את הדברים, נמצאים פתרונות יצירתיים. פתרונות שלא היו יכולים להימצא במידה ומבצעים את המטלה ללא דיחוי.
“ישנם פסיכולוגים אשר מספרים על סוגים שונים של דחיינות. דחיינות יכולה להיות אקטיבית. דחיינות יכולה גם להיות פסיבית. משמעות הדברים מבחינת הרווחה הנפשית ויכולת הביצוע, מאוד ניכרת”
דחיינות וניהול זמן לקוי
ישנה חוכמה עממית שעשויה להסביר מדוע אנשים נוטים לדחות משימות או מחויבויות. חוכמה זו גורסת כי אנשים שלא עומדים בזמנים פשוט אינם יודעים לנהל נכונה את זמנם. גישה זו סוברת כי איחור בהגשת משימות או ביצוע משימות ברגע האחרון, אלה דברים שקל לפתור. אין ספק כי ישנם כאלה שפשוט סובלים מהרגלי עבודה לא נכונים. יש כאלה שיפיקו תועלת רבה מטכניקות לניהול זמן. אך דבר זה אינו נכון עבור כל הדחיינים. ישנם דחיינים כרוניים אשר מבנה מוחם, למעשה, שונה במידה מסוימת מהממוצע.
הדחיינות והחרדות
ישנם חוקרים המצביעים על כך כי הרבה “דחיינים כרוניים” הם למעשה אנשים חרדתיים. לחילופין, ישנם אנשים הנוטים לדחות דברים בשל הנטייה שלהם לשפוט את עצמם בחומרה יתירה. אותה חרדה, שעשויה לכלול פחד מביצועיים לקויים, גורמת לדחייה בלתי נשלטת. מטרת הדחיה בקרב אנשים חרדתיים או בעלי ביטחון עצמי נמוך הינה למנוע עליה ברמות החרדה לטווח קצר. הבעיה היא שבסופו של דבר, החרדה פשוט עוברת מטווח הזמן המיידי, לעתיד. חוקרים מציינים כי בקרב הדחיינים הכרוניים, התגלו הבדלים במבנה המוח. חלקים מסוימים במוח, המקושרים עם ויסות רגשי, גדולים יותר לעומת הממוצע בקרב הציבור.
דוחים בגלל האתגר
ישנם פסיכולוגים אשר מספרים על סוגים שונים של דחיינות. דחיינות יכולה להיות אקטיבית. דחיינות יכולה גם להיות פסיבית. משמעות הדברים מבחינת הרווחה הנפשית ויכולת הביצוע, מאוד ניכרת. דחיינים פסיביים יתקשו להימנע מדחייה של ביצוע מטלות. הסיבה לכך תהיה פסיכולוגית שלילית, כלומר, הדחיה נובעת מביטחון עצמי נמוך. דחיינים אקטיביים, לעומת זאת, הם בעלי ביטחון עצמי מאוד גבוה. אלה אנשים אשר יודעים לנהל סדר עדיפויות. אלה אנשים אשר יעדיפו לדחות דברים מסוימים לרגע האחרון, בגלל האתגר. האדרנלין והלחץ החיובי נתפסים כגורם מדרבן המועיל ליעילות ולתחושה של הישג.